הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

ביום 14.2.10 ניתנה החלטת בית המשפט המאפשרת תיקון כתב התביעה בדרך של חילופי נתבעים, לאחר שהוברר, כי הנתבע אינו בעל הדין הנכון.

על פי החלטת בית המשפט: "שאלת ההוצאות תתברר אם וככל שתבוא בקשה בעניין"

ביום 21.3.12 עורר הנתבע, אשר נמחק מכתב התביעה באותה החלטה, בקשה לפסיקת ההוצאות בגין הגשת תביעה שלא כדין נגדו, כאשר הוא מנמק בקשתו בכך שהתובע מצא מקום בסופו של דבר למחוק אותו מכתב התביעה.

בהחלטתי מיום 22.3.12, הערתי, כי לא ברור מדוע הוגשה הבקשה למעלה משנתיים לאחר מחיקת הנתבע מכתב התביעה ולמעלה משלושה חודשים לאחר שהתביעה גם כנגד הנתבע החלופי הגיעה אל סיומה. לפיכך, ציינתי, כי אין מקום להתייחס לבקשה, אלא אם כן תבוא הנמקה בעניין.

בתגובה להחלטת בית המשפט, ציין ב"כ הנתבע, כי המתין עד אשר התובענה כולה תסתיים.

ב"כ הנתבע הגיב לבקשה, הן לגופו של עניין והן לעניין המועד בו הוגשה הבקשה.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי מן הפן הפרוצדוראלי, אין להיזקק לבקשה.

ככל שהדבר נוגע למבקש- הנתבע, הסתיים לגביו ההליך לפני למעלה משנתיים. בירורו של ההליך בנוגע לנתבעים נוספים, אינו רלוונטי לגביו ולכן לא היתה כל סיבה להמתין עם הגשת הבקשה עד לאחר סיום ההליך בעניינו של הנתבע החלופי.

איני סבורה, כי יהא זה נכון וראוי, כי בעל דין יזקק לבקשות שנים ארוכות לאחר שהסתיים ההליך וגם תקופה של חודשים רבים היא תקופה ארוכה לצורך הגשת בקשות שניתן היה לעוררן מייד בסמוך לסיום ההליך המשפטי.

בעלי הדין מסתמכים על עקרון סופיות הדיון ואינם צריכים להיות חשופים לאחר סיום ההליך המשפטי לבקשות שונות, בפרט שיש מבחינתם השלכות כספיות בנוגע אליהם, כאשר לדוגמא במסגרת ההליך שלפניי, רשאי בעל דין לסמוך על שאלת ההוצאות האמורות במסגרת ניהול המשא והמתן עם בעל הדין החלופי.

גם תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הרלוונטיות, אשר עוסקות בעניין אינן מאפשרות הגשת הבקשה באיחור כה ניכר.

תקנה 241 יג' (א) לתקנות מורה, כי בקשת ביניים תוגש בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה.

תקנה 241יג (ג) מאפשרות הגשת תגובה לבקשה שהוגשה בתוך שבעה ימים ממועד המצאת הבקשה לידי בעל הדין.

תקנה 201 הדנה בביטולה של החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד מאפשרת הגשת בקשה בעניין בתוך 30 יום.

לאור כל האמור, הנני סבורה, כי לא יהא זה ראוי ונכון לפתוח ההליך בשלב זה, שנתיים לאחר סיומו, גם אם מלכתחילה, אם היתה מוגדת הבקשה במועד, ניתן היה לשקול חיוב בהוצאות.

זאת ועוד, אין מדובר בעניין משמעותי, שאי קיום דיון בו יגרום נזק של ממש למבקש. עסקינן בשאלת ההוצאות בלבד, לאחר שבנוגע לתובענה גופה, ניתן למבקש יומו בבית המשפט.

הבקשה נדחית לפיכך.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: